אקדים כי אין כל ויכוח על הצורך הגדול בלהבטיח את הצד הרוחני בתקופת ההתמודדות עם הנגיף הנורא, ואם היה האדמו”ר מבעלזא ולפניו האיש שכותב לו את התורות לטישים ולשלש סעודות הגאון רבי פנחס פרידמן היו אומרים כי מדובר בצורך גדול ולא היו מזכירים את ה’ונשמרתם מאד לנפשותיכם’ ועושים מן ה’נפשותיכם’ ענין של נשמה ולא של גוף, הייתי מצטרף לדבריהם, מפני שצריך להיות טיפש שלא להבין כי יחד עם הצד הגשמי חייבים לדאוג לנפש ובמיוחד כאשר כל כך הרבה זמן הצעירים מסתובבים ללא פיקוח
אין גם ויכוח על ענין הלימודים בישיבות בחיידרים ובבתי הספר לבנות שכל יום שיושבים בבית זה אסון וחייבים לעשות הכל להחזירם ללימודים. אבל האם לשם כך מותר היה לשבש את ה’נפשותיכם’ ולקבוע שאין הכוונה לגוף אלא לנשמה?
אשאל את הרבי מבעלזא שאלה ואודה לו מאוד אם ישיב עליה בהזדמנות, אם הפירוש של ‘נפשותיכם’ הוא הנשמה ולא הגוף, האם מותר לאכול ביום הכיפורים ואין צורך לענות את הגוף? הציווי של התורה על עינוי ביום הכיפורים הוא ‘ועיניתם את נפשותיכם’, ואם נאמר כי ‘נפשותיכם’ הכוונה לנשמה ולא לגוף, אז לשם מה צריך ביום הכיפורים שיענו את הגוף
ברור שאלו דברי הבל ורעות רוח, וכי כוונת התורה גם ב’ושמרתם את נפשותיכם’ וגם ב’ועיניתם את נפשותיכם’ לגוף ולא לנשמה. חייבים לשמור על בריאות הגוף, וחייבים ביום הכיפורים לענות את הגוף ולא את הנשמה
חיים שאולזון
