שיפלותם וצביעותם של מי שחושבים כי הזיכרון חלש כבר לא זוכרים מה היה אז עברו הרבה שנים ואפשר לשחק ולומר דברים שמוכיחים כמה צבועים הם. במשך כל השנים כמעט, חרדים פנו לערכאות בארץ ישראל ובחוץ לארץ, וכאשר עוסקים אנו בחסידי גור שני הצדדים במחלוקת פנו לערכאות ואינם עוזבים את הערכאות, וכאשר אנו עוסקים בהיסטוריה מדהים הוא לראות ב’המודיע’ ובעוד מקומות כאלו זעקה נגד ערכאות, שמצד אחד הוא נכון מדובר במעשה אסור, אבל מי הם אלו שפונים לערכאות, האם אינם אלו שכותבים עתה נגד הערכאות
נזכיר למי ששכח או עדיין לא נולד, כי גור פנתה לערכאות נגד החכי”ם מנחם פרוש ושלמה לורנץ ואחרים כאשר הם איבדו שליטה בחינוך העצמאי. בכל עת כאשר גור יכלה לנצח דרך הערכאות היא לא וויתרה על הערכאות, ולכן כאשר אנו רואים עתה מאמרים בגנות הערכאות, נאמר לאותם צבועים, תסתכלו בבקשה בראי
בימים אלה מתנהל משפט של חסידי גור נגד ברלינר בבית המשפט בערכאות של עכו”ם בניו יורק, אם ערכאות הוא אסור מדוע פניתם לערכאות? ואם מצאתם לכך היתרים כאלו מצאו גם אחרים. לכתוב נגד הערכאות כאשר אתם בערכאות, צריך להיות עז פנים לעשות דבר כזה
גם כותב שורות אלו סבל מערכאות מחרדים במשך שנים, ובמיוחד סאטמאר ואחרים וב”ה הם הפסידו שם בענק, הם אלו שפנו לערכאות, ועתה לבא ולזעוק כי אסור לפנות לערכאות של עכו”ם ובמדינת ישראל? אתם חבורת צבועים
למדנו, כי מי שזועק בעניינים אלו הם אלו שפנו לערכאות כל כך הרבה פעמים, ואתם האחרונים להטיף לאחרים בעניינים שאתם לקויים בהם
חיים שאולזון