מאת אברמ’ל ירושליימער
1. רוב רובם המוחלט של “הליטאים המתנגדים חניכי הישיבות” צאצאים למשפחות חסידיות מובהקות, כי צאצאי הליטוואקעס של הדור הקודם הפכו לחילונים והדתיים שבהם לסרוגים ( ולכן רוב הסרוגים המקוריים מתפללים נוסח אשכנז).
2. יוצאי עדות המזרח הם בני שבט שונה לחלוטין לטוב ולרע, עם מנהגים וסגנון ותרבות מקורית יותר ליהודים התנכיים, ולכן שיוכם הסינטטי לחרדים אשכנזים, לא עושה טוב לאף אחד מהצדדים.
3. רוב רובם של החסידים האדוקים כיום עם השטריימל והקפטן, סביהם שהגרו לפני ואחרי השואה לא גדלו זקן למרות היותם שומרי תורה בקלה כבחמורה, כולל צאנז, ויזניץ ואפילו סאטמאר.
4. ה”בית ישראל” מגור, ליקט מההפקר המון בחורים ניצולי שואה אובדי דרך, הלבישם ללא פקודה, ספודיק וקפוטה, אישית אני כברסלבר יותר חסיד גור בד.נ.א. שלי יותר מ80 אחוז גערערס, שהרי סבי ואבותיו עד לתלמיד ר מנדל מקוצק היו גערעס.
5. בדור הקודם, שנות ה50 וה60 לא הקפידו על הכשרים כמעט וגם לא נתנו הכשרים על שום מוצר למעט בשר, עוף היו מובילים לשוחט השכונתי.
6. בדור הנ”ל כמו אבי ז”ל היו לובשים חליפות בשלל צבעים, כולל בעלי החליפות הארוכות וכובעי הסופר של היישוב הישן, צבעי אפור, בורדו וירוק וכחול היו צבועים את הבדים מהם תפרו אצל החייט את החליפה.
6. יוצאי צבא חרדים שהיו רבים מאוד מקרב החרדים של שנות ה50 עד ה70 ועודני זוכר מילואימניקים חרדים בשטיבלאך מאה שערים ובברסלב וישועות יעקב, היה חזון נפרץ.
7. כשעסקני העדה החרדית ובעיקר המסתערב ר יוסף שינברגר ששם משפחתו היה אחר ואביו בקושי דתי, החלו להכנס לחיי הציבור ולשלוט עליו באמצעות ההכשרים לכל מוצר וההוראות מהבדץ העדה, שהיו בכל תחום בחיים גם מה שלא קשור להלכה אלא להשקפה, הם הצליחו להנהיג ולהטמיע את תסמונת העדר שחלחל בהמשך עד כדי סילוק הדעה הפרטית האישית של כל אחד מהציבור, אפילו המורד האסטרטג הגדול הרבי מבעלז שקרא תיגר והקים בד”ץ משלו והשגחת כשרות וכו, לא מיגר את תופעת העדר אלא אף העצים אותה וניתב אותה למטרותיו ורעיונותיו.
היחידים שמנסים לשווא להנהיג את קהל חסידיהם ללא תופעת הציות העיוור וסילוק המוח העצמאי הם ר לייבל מינצברג ז”ל שנפטר השבוע, ויבדלו לחיים הרבי מקרלין ואמשינוב, אבל ללא הצלחה, העדר מובל העדר לא אוהב לחזור לחשוב ולקחת אחריות ויבואו העסקנים וינצלו את המצב הזה ותוצאות הבחירות לרשויות שלשום יעידו ויגידו עד כמה שזה מה שקורה כיום.
