גדלותו של ר’ מנדלי שויתר על כבודו

בעולם החסידי ישנם מי שיחפשו לו עבירות, ילעגו לשוואנצנות ועוד עניינים כאלו, ומתעלמים מן הצד היפה והטוב שבו. היה זה בידו להכריע אם ויזניץ תתנהל בשקט ובשלווה או שתפרוץ מלחמה של ממש בבתי דין ובתי משפט זה היה לוקח שנים ובסוף היו הופכים לשונאים אלו לאלו. היה בכוחו לתבוע את חלקו, עמותות רבות היו רשומות על שמו, והוא ויתר, השאיר את הכל לאחיו ובנה את עצמו מבראשית, העדיף את הרגיעה והשלום ולא שמע להצעות של מי שביקשו מלחמה

מי שיעקוב במשך השנים, בכל עת שהעליבו אותו ובצורה בוטה, הוא עזב והלך, או שהורה שלא להגיב. ומה שקרה השבוע מוכיח שוב כי אם יש מי שלו הזכויות לשקט והשלום בויזניץ זה ר’ מנדלי המכונה הקדוש והטהור מויזניץ, הוא יכל לשתוק ולאפשר לחסידיו להשיב בחזרה לאנשי אחיו ר’ ישראל, וציווה עליהם שחלילה לא יעשו זאת אלא יתעלמו, במילים אחרות הוא אמר להם אני מוותר על כבודי, הוא לא מתפעל מזה שהם צעקו ‘מענדלי שייגעץ’ הוא יודע כי הברירה היא מלחמה פיזית או מלחמה מסוג אחר, לבנות את עצמו כפי שזה קורה בפועל. איש לא האמין כשהוא יצא לדרך שיהיו לו את מה שיש לו, הוא הולך וגודל רק בזכות זה שהוא מן הנעלבים ואינם עולבין זה סוד ההצלחה שלו

בעולם החרדי אוהבים לחפש עבירות לכולם, כמובן כל אחד מחפש בעבר האחר, במקרה זה כאשר רואים את גדלותו ואיך שהוא מנע מחלוקת עד כדי שהוא הגיע לחתונה בויזניץ. מישהו אחר היה מחרים כמחאה על מה שעשו לו, ולמרות הבזיונות שעבר על ידי חסידי אחיו, הוא בא לחתונה והראה לעולם כולו כי להתבייש צריכים חסידי ר’ ישראל כל מי שהיה שותף למעשה הזה

חיים שאולזון