כולם מחותנים לשמחת התורה זו הסיבה שבשמחת תורה כולם שמחים ורוקדים גם מי שאינם יגעים בתורה בכל השנה, ובכל זאת אשאל כאן, מי חגגו, לומדי ‘הדף היומי’ או רוב רובם של החוגגים אינם מלומדי ‘הדף היומי’. על פי מספר משתתפי החגיגות הרבות אין ספק כי הרוב הגדול לא לומד ‘דף היומי’ וחבל, עדיף היה שכן ילמדו אבל אהיה האחרון להטיף לאחרים למרות שאני נהנה מלהגיד שיעור ב’דף היומי’ הרבה שנים – אתמול עסקנו בברכת התורה וברכת המזון אם הם מדאורייתא ברכה שלפניה או שלאחריה
הסיבה מדוע שאני שואל שאלה זו, חי אני בין יהודים מכל הסוגים, ויצויין שאת ‘הדף היומי’ לומדים לא רק חרדים, גם יהודים אמריקאים שאינם מכונים חרדים שומרי תורה ומצוות האוהבים ללמוד, שיעורים ב’דף היומי’ נמצא היום מקצה לקצה בציבור שומרי המצוות למרות שבעבר ‘הדף היומי’ היה יותר לציבור האמצע שבין בני הכוללים לציבור המודרני יותר. במשך השניים זה חדר אפילו אצל מי שלעגו ל’דף היומי’ וכוונתי ל’בני תורה’ שטענו שזה לימוד לעמי הארצים, עתה גם בקרב ה’בני תורה’ לומדים ‘דף היומי’. הייתי השבוע בחתונה בלייקוואוד, התפללו מעריב לפני החופה ובסוף התפילה הכריזו שמיד לאחר החופה ילמדו ‘דף היומי’
אחת הטעויות הבסיסיות שעשו כל מי שארגנו חגיגות לסיום הש”ס שלא הכריזו כי לומדי ה’דף היומי’ במיוחד אלו שסיימו מחזור שלם עדיפים על מי שרק באים להשתתף בחגיגות. חזיתי במשהו מעניין מאוד אצל הלומדים כי הם כלל לא ממהרים לרוץ לחגוג, הם לומדים אוהבים ללמוד ומבקשים להמשיך ללא כל קשר לחגיגות. עושה רושם כי מי שכל כך רוקדים ושרים הם כאלו שזקוקים יותר לשמחה והאירוע מאשר ללימוד עצמו
נכון שיש מאות ואולי אלפים שמתחילים מחזור ומתייאשים לאחר כמה דפים או אפילו מסכת, אבל בסופו של דבר מי שלומדים יום יום או לפחות משתדלים להשלים אם חייבים לפספס יום בגלל כל מיני סיבות נהנים מהלימוד. זה לוקח קצת זמן בהתחלה להבין מה זה, אבל כאשר טועמים מתאהבים ולומדים
חיים שאולזון
