הוא ביקש להבטיח שיידעו כי הוא מביא כסף, ולא הסתפק בלהגיע וכאשר יהיה בישראל יבשר שהביא עמו כסף, הוא שלח להכריז קבל עם ועולם כי הוא מביא מיליונים וכבר ביקש רשימות, לא מפני שהוא זקוק להם אלא רצה שיידעו כי אם לא יכבדו אותו כראוי יפסידו הרבה כסף
נכון שעוד אדמורי”ם של סאטמאר עשו כך, חילקו כסף וככה קנו את הציבור, אבל השאלה הנשאלת היא, לאחר כל כך הרבה שנים איך זה שכל ערכה של סאטמאר בירושלים הוא כסף, והאם כל מי שמקושר אליהם היו שומרים על קשר מבלי הכסף?
המחבלים הליטאים היום חברים שלהם בגלל הכסף, לולא היו מחלקים כסף הם לא היו מסתובבים לסיבוב שלהם, וההוכחה, שבכל השנים שהם היו בדגל התורה הם לא עלו עליהם ואף לא ביקרו אצלם ולא שמרו על קשרי ידידות, הם הפכו לחברים כאשר פרשו מדגל התורה וקראו למלחמה עליהם, הסאטמארים קפצו על העגלה הזו, והמחבלים שהריחו כסף מחזקים את הקשר עימם. ביום שלא יהיה יותר כסף הם אומרים להם שלום ולא להתראות
כל כוחה של סאטמאר הוא כסף, ובניגוד לעבר שהם ביקשו שיאמינו כי מדובר בקשר השקפתי אז אנו לומדים שוב ושוב כי על ‘השקפה’ ו’שיטה’ הם לא יכולים לבנות כלום, רק על כסף וכסף וכסף, זה מה שמחזיק ביניהם, ואין זה פלא מדוע גדולי הדורות לא אהבו את דרכם שהיתה מסולפת מיסודה כי היתה בנויה על כסף ולא על אמונה
חיים שאולזון
