בימינו היו סוקלים אותו

בעולם החרדי חלו תהפוכות, בתחילת קום המדינה רוב רובם של החרדים היו קרובים יותר ל’מדינה’ ואף דיברו בשפה שהיום נחשבת למי שהם חילונים ורחוקים מחרדיות, במשך השנים חלו תהפוכות, אם כי בימינו הפכנו להיות גרועים מפני שמחקנו את הסמל האידיאי החרדי הפכנו להיות ‘אזרחים שוים’ דבר שגדולי התורה כל כך חששו ממנו ועשו בשעתו הכל שזה לא יקרה

הגאון ר’ שלמה זלמן אויערבך בכל חייו היה שונה מן החרדים של ימינו, עבורו הרב קוק היה אדם גדול ולא קיבל את הלשון הרע עליו והגישה האנטי קוקניקית, לא רק הוא, גם מחותנו הרב אלישיב אותו דבר, ולולא נכדיו מבני ברק הוא היה ממשיך להתבטאות כפי שהתבטא בצעירותו כשמחה נגד מי שדיבר נגד הרב קוק שאותו כיבד כסנדק ופדה את בנו הבכור

בימינו אלה כשעוסקים בקדושים, הזכירו שוב את הסיפור הידוע כאשר תלמיד בישיבת קול תורה ביקש לנסוע לקברי צדיקים ור’ שלמה זלמן שהיה ראש הישיבה אמר לבחור לשם מה לנסוע, מעבר לכביש בהר הרצל יש לך קברי קדושים החיילים שנהרגו על קדושת השם כשנלחמו למען הארץ

השאלה שאני מציב כאן, האם היום היה מעיז ר’ שלמה זלמן להביע את דעתו זו, ואם כן, האם היו שותקים או שהיו סוקלים אותו על כך, צועקים לו כופר כפי שהסאטמארים צועקים על רבותיהם שייגעץ