שלום רב,
אני פונה בכאב, כאמא לבנים מישיבות ליטאיות אשכנזיות , ולבנות ב”שידוכים” .
משהו באווירה בישיבות מאד לא טוב.
מלבד הדרישה הכספית המוגזמת לקניית דירה, [ שכבר דנים בה בלי סוף, לצערי ללא כל תוצאה בשטח.
להיפך, פעם היה מדובר בעיקר בישיבת חברון, והיום התופעה מתרחבת לישיבות רבות נוספות] , קיימת תופעה חדשה:
הבחורים מסכימים להיפגש רק עם בחורות שלמדו מחשבים או אדריכלות בלבד, (ולא חס וחלילה עם מורות או
מנהלות חשבונות), משום שבמקצועות האלו המשכורות בד”כ גבוהות,
והסיבה לכך, הם טוענים, היא להבטיח “שקט נפשי” להמשך החיים.
הלחץ החברתי חזק מאוד, ובחורים שנפגשים עם “מקצוע” פחות נחשב, נתונים ללעג וזילזול.
(בכוונה כתבתי נפגשים עם “מקצוע” ולא עם בחורה…), מכירה מקרה שבחור נפגש פגישות מאד
מוצלחות עם בחורה, ולבסוף הוריד את השידוך, רק משום שהיא היתה מורה, והוא לא היה
מסוגל לספר שהתארס עם מורה…
לאן הגענו? איפה הביטחון בקב”ה? נידמה שהם שכחו מי מנהל את העולם.
“השקט הנפשי” של הבחור, לא יקבע עפ”י המשכורת של אישתו. גם אם יקבל “סידור מלא”
ויטבע בכסף, לקב”ה יש דרכים רבות להפר את שלוותו הנפשית.
מה שמטריד הוא, שגם רבנים וראשי ישיבות מעודדים את העניין.
ואולי מדובר במשהו עמוק יותר שדורש שינוי-
הבנות שלנו מקבלות בסמינרים חינוך ערכי מאד, לעומת בחורי הישיבה השקועים ב”לימוד”,
ורק בלימוד, והחינוך הערכי והאמוני חסר מאוד, אם קיים בכלל.
אשמח אם תעורר את העניין
תודה
