החסידים פתחו עיניים ולא האמינו למשמש אזנם, הרבי שלהם ר’ ישראל מדבר על אביו ועבודתו בקודש, מקדיש לו כל כך הרבה זמן, לא זכור מתי עשה כך באמצע השנה סתם ככה לא ביארצייט. מתברר כי הדברים הגיעו אליו כי הציבור מאוד מתפלא על שהוא מוחק את זכר אביו כמעט בכל ענין, וממעט לעסוק בו, כאן אצלנו בבלוג ובאתר לא ירדנו מן הנושא והדברים נשאו פרי, הדברים הגיעו לרבי ר’ ישראל, והוא החליט לעשות ברור כבר עתה בטרם הוא נוסע לחופשה השנתית לאנגליה
וזה תמצית דבריו של ר’ ישראל בחלק שעסק באביו: “כבר חלפו ששה שנים ויותר מהסתלקות ההייליגער טאטע זי”ע, ועוד יותר מאז נחלש ולא שמעו דיבורים מפיו. וצורך השעה לרענן את הזכרונות ולהבין מה היה מהותו של אאמו”ר הק’ זי”ע” במשך שעה ארוכה תיאר את עבודתו הק’ של רבנו זי”ע בהתמדת התורה באופן מבהיל ביותר, בחשקות התורה ‘כמו שאדם רעב רץ לאכול’, תיאר איך רבנו זי”ע למד איתו והיה ניכר שכל חיותו היא רק מהתורה הק’. ואמר “זה היה ה’מהלך’ וה’קו’ של אבי הק’ זי”ע כל ימיו. על כך דרש ואת זו תבע מאיתנו”. המשיך להרחיב על עבודת התפילה של רבנו זי”ע שהיתה כלבת אש. סיפר שהמעלבארענער רב זצ”ל שהיה אחד מבחירי התלמידים, עלה לארה”ק אחר המלחמה והגיע כאן יום לאחר נסיעתו של רבנו ה”אמרי חיים” שלא היה כאן כשנה ומחצה. והיו נבוכים מאד כל החבורה ההיא, עד שראה את עבודת התפילה של אאמו”ר זי”ע פעם אחת, והחליט “פה אשב כי אוויתיה”, והמשיך להאריך בדרכו הטהורה של הרבי זי”ע וחזר שוב ושוב על כך ש”יש לזכור תמיד מה היתה עבודתו בקודש ואת מה תבע מאיתנו התלמידים”.
