אפילו בסיומים של ה’דף היומי’ לא הצליחו לאחד את הציבור

הפירוד ופילוג הפנים חרדי הוא כל כך גדול שאפילו בנושא שהוא לכאורה מאחד היום את הציבור כולו מקצה לקצה והוא לימוד ‘הדף היומי’ בחגיגות מצאנו כינוסים אחרים, לא הצליחו לארגן כינוס אחד ענק שכולם ישתתפו שם, החסידים עשו באורנה, הליטאים ביד אליהו, קבוצות אחרות במקומות אחרים

השאלה היא למה, מדוע לא יכלו לפחות בענין שלכאורה אין בו ויכוח אידיאולוגי להתכנס יחד. מתברר כי האגו והכבוד שיחקו תפקיד מרכזי, הגדולים של מי יככבו תחילה ובמרכז, כל צד ביקש לקדם את גדוליו, ושימו לב, בירושלים שם נערך כנס ענק לא הגיעו גדולי הליטאים, ואין זה פלא מדוע בתל אביב כשהליטאים ערכו כנס גדול ויפה לא ראו את רוב רובם של הגדולים החסידים

השאלה היא לשם מה היו זקוקים לכל כך הרבה כינוסים של סיומים, האם לא יכלו לקחת מקום אחד ענק לכולם. היו חוסכים מיליונים. מתברר כי לציבור החרדי בעיה פנימית קשה, כל צד חייב לספק לאנשיו אירועים כאלו אחרת הוא יפסיד אותם. הייצר הנכרי והחילוני של השתתפות באיצטדיונים והופעות הגיע גם לחרדים, ואירועים כאלו הם עבור הצעירים בעיקר חיים של ממש, הצרה הזו היא כללית אצל החסידים ואצל הליטאים כל אחד זקק לספק את האלילות שלו כאשר הגדולים שלו מגיעים, ואי אפשר לעשות זאת כשכולם נמצאים על אותה במה

מדהים היה לראות שזה לא רק בין הגדולים, גם העסקנים אלו שהיו כאן, לא היו כאן. ביד אליהו היו החכי”ם הליטאים ודרעי, באורנה היו החכי”ם מאגודת ישראל. נציג בעלזא זה סיפור אחר, הם משמשים גייס חמישי באגודת ישראל, בכל נושא  וענין כשמדובר בין חסידים וליטאים הם יקחו את הצד הליטאי, ואין זה פלא שהשתתפו בסיום של הליטאים, והרבי שלהם לא בא לסיום של החסידים בירושלים

חשבתי שלפחות בענין הזה של ה’דף היומי’ נצליח להביא שלום ופיוס בין כל החרדים ואולי זה יקרב את המשיח, מתברר כי אפילו בענין כזה אי אפשר עוד לשבת יחד לחגוג יחד כל אחד עושה שבת לעצמו

 

לשבחה של יהדות ארצות הברית ייאמר ששם כן הצליחו לאחד את החסידים והליטאים במקום אחד, והוא, מפני ששם לא מריצים מפלגות וממילא אין תחרות גדולים. הרעה החולה ששמה ‘מפלגה חרדית’ היא בעוכרי הציבור החרדי בארץ ישראל