מבחוץ זה היה נראה כל כך ורוד, אבל מי שידעו את האמת, בין המחנות ב’דגל התורה’ התחוללו לא מעט מחלוקות קשות, חלקם התפרסמו במיוחד אלו שהתבטאו ב’יתד נאמן’ ששם השליטה כולה בידי אנשי הרב שטיינמן העומדים מאחורי מרן רבנו הגאון רבי גרשון איידלשטיין, וחלק אחר שמעטים ידעו על אי הסכמות בין בית הרב קנייבסקי שנוהל בעיקר על ידי הבן כשהנכד מבצע את הוראות אביו לבין בית הגאון רבי גרשון איידלשטיין שלא הסכים עם כל מה שר’ חיים קנייבסקי החליט, הוא ידע כי ההחלטות אינם שלו אלא של הבן שמנצל את השם של האבא להכרעות בנושאים שהוא מבקש בהן להוכיח כי הם השולטים ולא בית הרב איידלשטיין
בבית הרב קנייבסקי היו בטוחים כי הם ישלטו בסופו של דבר שלטון מלא, מפני שהגאון רבי גרשון איידלשטיין חמש שנים מבוגר יותר, אבל שכחו שאת החשבונות האלו עושים במקום אחר, ראינו מי שחיו הרבה מאוד שנים ומי שפחות ולא בונים על גילאים. עתה ברור לכולם כי לא רק שהגר”ג איידלשטיין הופך להיות המנהיג הגדול והמכריע והיחידי יכינו לצידו כבר מי שימלא את מקומו בעתיד ולא אופתע אם זה יהיה ראש ישיבת סלבודקא שהוא לא שלם עם הדרך של בית הרב קנייבסקי אך בחכמתו הגדולה העדיף לשתוק גם היכן שזה צרם
אין ספק כי משפחת קנייבסקי יבקשו לדחוף כח משלהם, ולא נופתע אם עוד יהיה הרבה שישו ושמחו על רקע זה. מי שמודאגים יותר מכל הם אלו שכוחם לא היה בבית הרב איידלשטיין ששם מעתה יהיו כל ההכרעות מבלי שיש מי שיוכל לערער עליהן
עדיין מוקדם לסכם את שנות חייו של הגר”ח קנייבסקי מפני שהשאלה היא מה יקרה לכל המוסדות הגורפים מיליונים בדרכים ישירות ועקיפות מן הציבור וממקומות אחרים. ‘קופת העיר’ נחלשת חזק ואלו יעשו הכל להמשיך ולשלוט למרות שאינם יכולים למכור עוד יין מהבדלה של הגר”ח קנייבסקי ואף לא חרוסת ועוד דברים כאלו ובודאי שלא ברכות ותפילות, התקופה הזו הסתיימה במקום הזה ועוברת למקום אחר אם כי בצורה אחרת. מי שילמד את שנות שלטונם של מנהיגי הליטאים בכל מקום הדברים התנהלו אחרת, כאשר עוברים מהרב שך דרך הרב אלישיב הרב שטיינמן והגר”ח קנייבסקי ראו עולמות אחרים לגמרי, ובאשר להרב איידלשטיין כאן שולט ההגיון שיקול הדעת והכי פחות מונקי ביזנעס, ובודאי שאין את משחקי האדמורו”ת שראינו בהנהגתו של הגר”ח קנייבסקי שהתאים הרבה יותר להיות אדמו”ר למרות שהיה מתמיד עצום ועמד בראש המחנה הליטאי. מעולם לפניו במחנה הליטאי לא ראו הנהגה כזו הדומה הרבה יותר להנהגה חסידית עליה אפשר לכתוב ספר שלם
כותב שורות אלו עוקב אחרי ר’ חיים קנייבסקי לפחות 55 שנה, ואי”ה עוד נכתוב עליו, שורות אלו נכתבו ביום שישי ערב שבת ואין הרבה זמן להאריך ולכן אעשה זאת בקיצור רב. דמותו של ר’ חיים קנייבסקי מיוחדת במינה ובעיקר בזכות בנו שבנה אותו במשך הרבה מאוד שנים. היחצנו”ת במשפחת קנייבסקי עבדה 24 שעות ביממה עוד הרבה לפני שהפך למנהיג, ובל נשכח שהכינוי שכינה את ר’ שמואל אויערבך כ’זקן ממרא’ היה לפני שהפך למנהיג, אבל מה שאמת, הוא התערב בכל תחום בפוליטיקה הפנימית עשרות שנים עוד בימי חיי אביו והרבה יותר מאז פטירתו של אביו הוא ניסה להשפיע על הרב שך כמו למשל רצונו לסגור את ‘יתד נאמן’ אבל לא הצליח
יצויין כי ר’ חיים קנייבסקי מעולם לא היה ראש ישיבה ואפילו לא ראש כולל. היו לו תלמידים שלמדו אצלו אבל את עיקר גדולתו קנה בהתמדתו ובחיבורים שלו. הוא הסתבך בכמה פרשיות קשות שלא כאן המקום לעסוק בהם, אם כי עד היום הזה עדיין צורם הענין שהוא נתן את חתימתו והסכמתו לחרם על החסידים ועד ליום פטירתו לא חזר בו דבר שהשאיר רושם מאוד לא טוב בעולם החסידי שמצד אחד הוא עשה הכל לקרבם, אבל מאידך לרבים צורם עדיין איך הוא יכל לתת הסכמה לספר ‘הגאון’ ששם הוא מבקש להוכיח כי החרם של הגר”א על החסידים קיים עד היום הזה והוא כותב כי הדברים היו לעיני ר’ חיים קנייבסקי שהסכים על כך
אדמורי”ם ורבנים היו אצלו וביקשו ממנו שיחזור בו או יבהיר שלא ראה את השורות הללו ולא התכוון לזה אבל לא הסכים. כותב שורות אלו פרסם אז ספר בשם ‘חוחים וקוצים’ על ‘זמיר עריצים וחרבות צורים’ החרם של רבני המתנגדים נגד החסידים – בגלל ההסכמה שלו על ספר שמבקש להוכיח כי עדיין החסידים בחרם, בשל קוצר הזמן אי”ה נאריך בנושאים האלו בהזדמנות אחרת
ר’ חיים קנייבסקי היה דמות מיוחדת במינה בנוף הליטאי והכלל חרדי, ועם פטירתו הוא משאיר חלל בהנהגה הליטאית שזו עוברת עתה לימים חדשים כאלו שיצטרכו להוכיח את עצמם בעתיד הלא רחוק
למרות הלב הקשה שיש לרבים עליו על שנתן הסכמה כי החרם על החסידים עדיין קיים ואינו בטל, כואב על פטירתו, הוא היה יהודי שישב ולמד, ולמרות שילדיו ונכדיו עשו ממנו עסק ענק וגלגלו מליונים רבים אני מפרגן להם, האבא והסבא שלהם היה יהודי גדול
חיים שאולזון
