מדי פעם אני שואל את עצמי האם ראוי לפתח רגשות אנוש כלפי אדמו”רים.
שהרי הם עצמם כמו נאמניהם מאמינים שהם בגדר משהו נעלה מאתנו סתם יהודים שומרי תו”מ.. כמו שלא חסרו כאלו הנשבעים בצנעה או בפרהסיא שהם ובתיהם נמוכים מכל נמוך ומקולקלי המדות עד לגועל נפש. אבל אלה ואלה מודים שהם בשופו”א לא אנשים כמוני וכמוכם. ואכן אני עבדכם נבוך באמת ובתמים האכן נתחייבתי לכוללם בגדר ואהבת ‘לרעך’ (כי הם בוודאי לא רואים בשכמותי בן מינם) ואינם מעושי מעשה עמך (מבחינת התנסויות היום-יום).. שהרי אין הקב”ה בא בטרוניא..
אמת, הדעת נוטה שמצד מצוות התורה והדין חייבים אנו באהבתם ככל בני אברהם יצחק ויעקב בעלי טבעים והרגלים טובים או טובים מהם, אלא כמו האימרה ששח לי פעם מונקאצ’ער זקן: אויף א רבי און א רויבער ברויך מען נישט רחמנות האבן.. וקשה להאשים איש כמוני אשר האנשת האדמו”רים מסתבכת לו לפרקים מהבחינה החושית והתבונית.
כולם בכלל, אבל אני מאותגר במיוחד מהבעלזאי הגדול והנורא, מחד ידוע לי שבטבעו המולד של האיש שאני זוכרו כנער בבית דודו בתל-אביב אין בו מטבע טוב הלב, מאידך יש בילדותו כל כך הרבה חסך ואומללות ממיסי לב שעליהם לא פיצוהו חייו האישיים בגדולתו ובכלל לא..
אבל עם כל הפתיחות והרצון הטוב קשה לקבל את האליל האולימפי המוחץ שהאיש הזה מייצג במקצוענות עקביות ובמשמעת ברזל החל מהרגע שתפש בשררה, מה גם שהמודוס אופרנדי שלו לא מרומם איש רק רומס ומנמיך ובהרבה מקרים גם מעקר אנשים שנחשפים לו.. תגידו לי יהודים איזה מין בן אדם עם זיק של אנושיות מולדת מסוגל ליצור סביבו אווירת עצירות רגשית כדי לשבת שעות על גבי שעות על פלאטפורמה, כשאלפי בהמות אדם צבי עיניים עומדים על הפארנצ’ות ומסתכלים בזחיחותו המוחצת מבלי שהבוליוואן הנפוח יחזיר לעברם מבט.. ואם זה לא לא מפלצתי אז תואילו ותסבירו לי מה כן..
אלא שהנה מתחיל לסתבר כי גם לו להקדוש ברוך הוא ישנם תוכנויות אף כי לא אצה לו הדרך, וכמו שאומרים הבריות “אל תבקש גדולות כי משאלות עלולות להתגשם..” ואז..
אני משפשף עיני הרואות בחצר החסידית האקסטרווגנטית שבהיסטוריה, רצף תזזיתי של מסעות קדש בעלויות מסחררות וחתונות ענק (אם מתעקשים לכנות אורגיות אגו ביזריות בשם חתונות..) והנה מלך ההפקה חתן וכלת כל השמחות כולן תפש בעוגב והיה לקומפוזיטור לעת מצוא והעני יושב ומיבב בשיא ההצגה כזקנה ערירית .. אז מה קורה כאן?!
שותא דינוקא בשוקא וכו’.. אומרים חז”ל אז נקח בחשבון את ההבעות החדשות שאימץ הבנצ’יק הרב הצדיק, אז אפשר שהמותג הבעלזאי עובר תהליך של רי-בראנדינג כדי לכבוש תחת קסמו את העולם כולו, כלומר לא עוד אותו קדקוד אקזקוטיבי עם הצינה השכלתנית אלא השתלחות נלבבת של התלהבות ורגשנות וויז’ניצאית.. ואפשר שהסיבה הרבה יותר אישית וכך נראית ראשית תחילתה של שקיעה? ואם ניתן דעתנו לעובדה שעיתון המחנה החרדי הוא שופר רוח המפקד השולט בכל פרט אז משתקפת שם מצוקה רצינית.. אפשר שנגעתי באמת, ואולי אני טועה מתחילה ועד סוף, ימים ידברו..
יהודי פשוט
