אין לזלזל באף אחד כולל בצדיקים של אותו זמן, בכל הדורות היו כאלו, זה התחיל עוד אצל נח כאשר התורה מכנה אותו צדיק אבל צמוד לצדיק ה’דורותיו’ להבין ולדעת שאדם מודדים על פי זמנו. ולכן חלילה למדוד צדיקים וגדולים של תקופות קודמות על פי מידת ידיעותיהם בתורה וחסידות נגלה ונסתר, אלא על פי מצבם באותו זמן, וכאשר עוסקים אנו בדורות של עמי הארצים ובמיוחד בדורות של רעב, אינך צריך להיות רגצ’ובר בשביל להגיע למשהו, מספיק שתבשל כל יום ארוחות חמות ליהודים שאין להם לחם לאכול, ותהיה לא פחות צדיק
אני מקדים הקדמה זו בשביל לעשות ברור, כי חלילה לקחת מאף אחד את ה’צדקות’ שלו, אין ספק כי בזמנו הוא היה ‘צדיק’ ולכן גם היום נקרא לו צדיק. נח שהיה צדיק בדורותיו עד היום מכונה צדיק, מפני שבדורו היה צדיק, ויתכן שזה מה שמבקשים מהאדם, בדורו שיהיה צדיק על פי מצב הדור
דברים אלו צריך כל יהודי לדעת כשהוא מסתכל על העבר ובמיוחד על מי שהיו צדיקים ובמה שהם עסקו, ולשפוט על מצב דורו, מה שהתאים לנח לא התאים לדורו של אברהם. נוצר טשטוש גדול, מצד אחד מוצאים אנו ענקים מי שהיו גדולים בתחומים שקשה השגתנו להגיע אליהם, ומאידך נמצא צדיקים מי שלפני תקיעות היו עסוקים עם להבטיח את הקידוש של אחר מוסף. היו מי שבתפילה עסקו בענינים גבוהים והיו מי אשר אמרו במפורש שאותם מעניין הלשובע ולא לרזון שם היה עבודתם, ואין לזלזל באף אחד מהם, אבל עבורנו כאשר אנו מודדים וצריכים לדעת לעצמנו בשביל להעריך נכון את הדברים ובעיקר בפרופורציות הנכונות, חובתנו לדעת כי נח היה בדורותיו ואילו היה בדורו של אברהם הסיפור היה אחר
השאלה שאני מציב כאן, האם דורנו הוא כזה שהוא חסר לחם וכי כוחנו בארוחות טשולנט ובפרעסעריי מן הסוג שמתאים היה בזמנים שאוכל היה ענין גדול לא יכולת למצוא דבר כזה, האם לנסוע אי שם בשביל לערבב טשולנט, אדמורי”ם עומדים בתור לזכות לכך, האם נפלו על ראשם ואיבדו את שפיותם?
שוב ושוב, איני עוסק כרגע בצדיקים מפני שכל אחד בדורו היה צדיק. אני עוסק כאן בציבור שנוסע למקומות הללו ומסייע לטשטש את עיני הצעירים מי שאינם מבחינים בין צדיק לצדיק ולא חלילה שנגרע ממי, אלא השאלה היא ממי אנו רוצים שהצעירים ילמדו ממי שעסוקים בטשולנט ובארוחות דשנות, או במי שעובדים על הנפש ובעיקר על הראש להבטיח עתיד גדול לאו דוקא בפרעסעריי ודומיהם
כאשר עוסקים בהכנסת אורחים כשמגיעים לציוניהם של אלו או אחרים למרות שלעיתים גם שם זה עובר גבול, אבל אתעלם, מפני שלא עושים מזה אלילות. אבל כאשר נוסעים להילולא על מנת לעודד פרעסעריי ועירבוב של טשולנט ודומיהם, משהו חולה מאוד בחברה החרדית, עושה רושם כי איבדו שפיות, החינוך החרדי משתנה ולאו דוקא מפני שרוצים להיות בציונו של צדיק ביארצייט. אשאל כאן את כל אלו שנוסעים, אם לא היה שם טשולנט ופרעסעריי גם הייתם נוסעים לשם? ונניח שאותו צדיק היה עסוק בסיגופים ובתעניות הייתם נוסעים אליו? אתן לכם רשימה של צדיקים כאלו ואיני יודע אם יש מנין ביום היארצייט שלהם ליד ציונם
הגיע הזמן לחשבון נפש אמיתי ועמוק על איך שאנו רוצים לראות את עתידנו, נכון ישנם מי שמעודדים אוכלי קוגל ומאמינים כי האוכל שומר על צעירים, יתכן וזה טוב לצד החלש שבחברה החרדית, אבל ההמון הגדול, ובמיוחד אדמורי”ם שיסעו לערבב טשולנט ואחר כך יישבו לצד שולחנות של סעודות דשנות, גם אם הם רעבים, בבקשה בצנעה אל תעשו מזה אלילות, זה מקלקל יותר מאשר מתקן
חיים שאולזון
