מאת לאנדאנער
כידוע בשכונת סטמפורד הילל אשר שוכנת אחר כבוד בין נהר ה’לירא’ לנהר ה’תמזה’ בעיר המלוכה לונדון ישנה רק ישות רבנית אחת המאגדת בצילה את כל שכבות הציבור על רוב גווניה, כולם אוכלים מאותה השחיטה, וכולם נישאים תחת אותה רבנות, ‘אחדות’ של ממש. כך נמשך הדבר רבות בשנים…
אלא, שברבות השנים התרבתה האוכלוסיה, וזרם של מהגרים חרדיים בעלי תרבויות שונות פרץ לתוכה, והם הביאו לכאן את חינוכם הם (כמו שראינו דוגמא לכך לאחרונה בביקורו של ‘שר התורה’ באמריקה איך שהתקבל על ידי ‘נערי אובמה’), גרם לכך שהקירבה בין הקהילות השונות על פרנסיהן ומנהיגיהן, תהיה כ’קרבת מזרח למערב’, זה מושך בכה וזה מושך בכה. ובכן אם ירצו כמה קבוצות להתכנס כדי להביע הערכה למי שהוא, יצאו האחרים להציק כנגדם במחאות קולניות, ו’גהינום של שלג’ של דפים יקשט את רחובות העיר, ואף יתעופפו להם ‘טילי גראד’ ו’קאסאמים’… ומאידך אם יעלה בדעתן של בני הקבוצות האחרות לצאת למפגן כל שהוא, אזי הרי שהאחרים ינשכו את שפתותיהם בזעם ויישארו אחר כבוד בביתם, או שיסעו לנפוש ליד הים עד יעבור זעם…
ובכן קוראים נכבדים, באם העלה מאן דהוא על דעתו, כי אפילו לעת צרה שכזאת שנפלה על יהדות המדינה כמו ‘גזירת החינוך’ (ונא ונא לא לבלבל ולהתבלבל עם ‘גזירת גיוס-כספים’ או ‘חטוטי -ארנקי דעכברי- דשכבי’, כי פה מדובר באמת ובתמים בענין מאד רציני, שהרי עתיד החינוך של ילדי ישראל באי אינגלטירא תלוי על כף המאזנים, ורק שמרוב צעקות ‘זאב זאב’ החיישנים כבר אינם עובדים) יקויים בנו מאמר אסתר המלכה ‘לך כנוס את כל היהודים’ ונוכל להביא את כל ילדי התתי”ם זה לצד זה ‘אלעס אין איינם’, הרי שנראה שרעיון שכזה הוא בגדר ‘חלומות באספמיא’, ובינתיים העצרת כבר נדחתה פעמיים, ומסתבר שאפילו אם כן תתקיים העצרת לבסוף, הרי שהמארגנים ידאגו לכך שחס ושלום לא יראו אלו את אלו, אלא יעתירו בתפילה כיצחק ורבקה: ‘זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזה עומד בזוית זו ומתפלל’. ‘ויהפוך חזקי’ פניו אל הקיר’, וכך יעמדו כולם “בהחצר של ביהמ”ד הגדול וסביבותי'” אלו ממערב לבנין ואילו ממזרח לו וכך נוכל אולי דרך קירות הבניין להפגיש בין ‘מזרח’ ל’מערב’.
מאידך, למרבה הפלא, שונים היו פני הדברים השבוע בליל רביעי, עת כ”ק האדמו”ר שליט”א מויזשניץ דפה ערך את שמחת אירוסי נכדו, הרי ראינו ממש בחוש ש’כולם’ ‘אלעס אין איינם’ זרמו לשם ללא יוצא מן הכלל. כ”ק האדמו”ר שליט”א הוא אישיות יוצאת מן הכלל (וכנראה גם היחידה) שיודעת ‘לחבר’ ולאחד בין כל קצוות הקשת של אוכלוסית האריסטוקרטים הלונדונים הדעתניים בעלי ההשקפות המנוגדות ובעלי האיבה העמוקה.
האדמו”ר שיודע בענוות חן איך לכבד כל אדם וכל חוג ולא לפגוע באף אחד (ויש להאריך בזה הרבה ואין כאן המקום), דווקא הוא ורק הוא הינו האדם היחיד שיכול להוות את ‘חוט השני’ העובר בין ה’חתיכות הפרומות’.
רק השבוע ראינו את האדמו”ר משתתף באירועים של קהילות מחב”ד ועד לטאהש. הוא מופיע בכל מקום שיכול להביא שם חיזוק. יודע אני שאין דעתו ניחא בזה שאאריך בשבחו ולכן אקצר כאן.
זכתה לונדון שאדם כזה שוכן בתוכה, ונאחל לכ”ק האדמו”ר שליט”א שיזכה שהזיווג יעלה יפה ויזכה לרוב נחת וכל טוב.
אכן איזהו מכובד המכבד את הבריות
נ. ב. ואולי נזכה גם שבעצרת המתוכננת ליום שלישי יעמוד הוא במרכז הציבור ו’יחבר’ ביניהם, ואולי גם נזכה למה שאמרו חז”ל ‘בשעת המפזרים – כנס’.
בברכת גוט שבת
